נזקי השמש בעין ד"ר ניר ארדינסט

הגוף האנושי מתנהג לעיתים כמו משוואה עם שתי קצוות כאשר הצד השלילי במשוואה מגיע לרוב לידי ביטוי במחלות על רקע גנטי.
ישנם הרבה מצבים קיצונים בבני אדם למשל, ישנם בני אדם עם צפיפות עצם מאוד גבוהה ובקצה השני יש אנשים הסובלים מפרכת (אוסטאוגנזיס אימפרפקטה).
ישנם בני אדם שחשופים ללא הרף לשמש במסגרת עבודתם (חקלאים, דייגים) ודווקא בהם לא נראה נזקי שמש רציניים ומצד שני ישנם חולים הסובלים מקסרודרמה פיגמנטוזום (XP) אשר אצלם חשיפה קצרה לקרנית השמש תגרום לנזקי שמש חמורים ללא יכולת תיקון.

כמו דברים רבים אחרים במהלך החיים, חשוב גם כאן האיזון, חשיפה מבוקרת לשמש תניב יתרונות בריאותיים רבים.
חשיפה לשמש מסייעת לשיפור מצב הרוח ומניעת דיכאון.
ויטמין D הנוצר בעקבות חשיפה לשמש הינו הוא פרו-ויטמין מסיס בשומן ודומה להורמון יותר מאפשר דומה לויטמין.
הוא מסייע במניעת זיהומים ומתפקד כנוגד חמצון יעיל כמו כן מסייע בספיגת סידן מהמעי, מקטין את הסיכון לסוכרת, מחלות אוטואימוניות, גידולים סרטניים ועוד.
מאידך חשיפה לא מבוקרת וללא הגנה תגרום לנזקים רבים כאשר סרטן העור הינו המוכר והמסוכן שבהם אך עדיין ישנם נזקים רבים נוספים:

מכת שמש

מכת שמש או היפרתרמיה נגרמת מחשיפה במשך שעות ארוכות לקרינה אינפרה אדומה מאור שמש ישיר או מחשיפה לחום קיצוני שפגע במנגנון ויסות חום הגוף.
מכת שמש מתרחשת בפתאומיות ובמהירות.

כוויות שמש

כווית שמש מדרגה ראשונה היא כוויה נפוצה ביותר שסביר להניח שהתרחשה אצל כל אדם שלא היה מוגן כהלכה.
דרגת כווית זו הינה הקלה ביותר ומתאפיינת באדמומית, צריבה עד כאב מתון, דלקת ובצקת של העור.
החלמה מכווית שמש מדרגה ראשונה מתרחשת לאחר ימים בודדים.
כוויות שמש  מדרגה שנייה מתאפיינת בתגובה דלקתית ובצקתית חריפה יותר יחד עם אודם רב.
הדלקת גורמת לתהליך של התנתקות האפידרמיס והיווצרות שלפוחיות מלאות בנוזל.
החלמה מכווית שמש מדרגה שנייה מתרחשת לאחר שבועיים.

קרנת עור אקטינית (actinic keratosis)


קרנת עור אקטינית ידועה גם בשם סולר קארטוסיס הינה נגע טרום סרטני המופיעה בעיקר בראש, ידיים וצוואר או בכל מקום אחר בגוף שהיה חשוף לשמש.
קרנת עור אקטינית מתרחשת אצל בהירי עור שנחשפו רבות לשמש בצורה לא מבוקרת. קרנת עור אקטינית מאופיינת בנגעים ובליטות קטנות יחסית בצבע ורדרד, אדום או חום עם מרקם מחוספס.

קרצינומה של תאי הבסיס (Basal Cell Carcinoma)

קרצינומה של תאי הבסיס הינו גידול עור הנקרא בקצרה BCC והוא גידול העיניים השכיח ביותר (החוץ עיני).
קרצינומה של תאי הבסיס מופיע בעפעפיים ובעיקר בעפעף התחתון.
גידול זה מתאפיין בפרופיל גדילה מאוד איטי, הגידול הינו ממאיר ולרוב אינו שולח גרורות.

סרטן תאי קשקש (Squamous Cell Carcinoma)


הינו גידול עור ומוגדר כגידול העיניים השני בשכיחותו מחוץ לעין.
גידול זה הינו אגרסיבי יותר מאשר קרצינומה של תאי הבסיס של העפעף ומראהו ככתמים דמויי קשקשת.
אנשים כהיי עור נוטים פחות לפתח קרצינומות של תאי הבסיס ותאי הקשקש.

מלנומה


מלנומה היא גידול של תאים מלנוציטים , תאים אלו מייצרים את הפיגמנט מלנין המקנה הגנה כנגד קרינה אולטרה סגולה לאחר חשיפה לשמש (תהליך השיזוף).
מלנומות נדירות אצל אנשים כהי עור ואם בכל זאת הם חולים במלנומה, זוהי בדרך כלל מלנומה מקומית על כפות הידיים. הרגליי חשיפה לא קבועה והתדירות של כוויות שמש יחד עם שלפוחיות הם המדדים לסיכון למלנומה.
הסיכון למלנומה עולה פי 5 לערך בקרב מי שחוו מספר פעמים מכוויות שמש עם שלפוחיות.
לכן,  אנשים החשופים לקרינה אולטרה סגולה בקביעות (חקלאים, דייגים) שייכים לאוכלוסייה בסיכון גבוה להתפתחות סרטן שאינו מלנומה.

קטרקט (ירוד)

קטרקט או ירוד בעברית מתאר מצב בו עדשת העין מאבדת את שקיפותה.
הסיבות לקטרקט מגוונות ומורכבות, בראש ובראשונה הסיבה הינה גיל.
למעשה אצל כולנו אחרי העשור השני של החיים העדשה נעשית (בקצב איטי) עכורה כאשר הדבר מפריע לראייה מתקבלת האבחנה של קטרקט.

עוד על קטרקט

מלבד גיל מתקדם הסיבות הנוספות להיווצרות קטרקט הן: חשיפה ממושכת לשמש ולקרינה מייננת, גוף חודר או טראומה לעין, מחלות סיסטמיות (למשל סכרת) ונטילת תרופות מסוימות (כמו  סטרואידים).
עדשת העין סופגת גם קרינה אולטרה סגולה והקרינה הוכחה כגורם מוביל להתפתחות קטרקט בניסוי חיות מעבדה.
בנוסף, הקשר בין קרינה אולטרה סגולה לבין היווצרות קטרקט בקרב בני אדם נקשר במספר מחקרים.
עדשת העין סופגת אור אולטרה סגול ארוך שהוא בעל יכולת לעקוף מחסומים ונקרא UV-A (בעל אורך גל של 380 עד 315 נאנומטר) וגם אור אולטרה סגול בינוני UV-B (בעל אורך גל של 315 עד 280 נאנומטר).
למרות שעדשת העין חשופה פי שלוש לקרינת UV-A שני סוגי הקרינה (אולטרה סגול ארוך ובינוני) ידועים כמזיקים לעדשה באמצעות תהליכים שונים.
מחקר שפרסם Delcourt C בכתב העת Arch Ophthalmol מצא קורלציה ישירה בין קרינת UV-B לבין קטרקט קורטיקלי (Cortical) הגורם לעכירות העדשה בשכבה החיצונית של העדשה ולרוב בהיקפה.

נזקים ללחמית העין


לחמית (conjunctiva) העין הינה השכבה מעל לובן העין ובגלל שטח הפנים הגדול שלה (כל האזור של מפתח העפעפיים – בין העפעף העליון לתחתון) היא חשופה בצורה ממושכת לקרינה אולטרה סגולה.
הקרינה האולטרה סגולה גורמת לתהליכי חימצון של תאי הלחמית והאפיתל בפרט.
מתרחשת תמותה של תאי (אפופטוסיס) הלחמית בעקבות חשיפתם לקרינה אולטרה סגולה המפעילה סדרה מורכבת של תגובות חימצון ומסלולים ייחודיים של מות תאים.
נזק חמור יותר של קרינה אולטרה סגולה ללחמית מופיע כגידולים סרטנים.
הגידול הסרטני מסוג קרצינומה של תאי הקשקש מתחיל באזור שבין החיץ של הלחמית והקרנית (הגובלת).

פטריגיום


פטריגיום הינו נגע שפיר על העין בצבע צהבהב או אדום (בהתאם למצבו שקט או מגורה ולכמות כלי דם) ושכיח בעיקר בארצות שטופות שמש.
צורת הפטריגיום נראית כמשולש או טרפז של צמיחת רקמה פיברווסקולרית (קרום המכיל רקמת חיבור(וכלי דם) על פני הלחמית (השכבה מעל לובן העין) ועל גבי הקרנית.
בבסיס התהליך של נגע זה מתרחש ניוון של קולגן (סוג של חלבון) ושגשוג (פרוליפרציה) של פיברובלסטים (סוג של תאים ברקמת חיבור).
פטריגיום בפרופיל שקט עלול לגרום לטשטוש ראייה (עקב אסטגמציה היוצרת עיוות של הקרנית) ולגירוי קל.
במצב שאינו שקט תהיה תחושת גוף זר (הרגשת חול בעין), צריבה, דמעת, תחושת בעירה, יובש והתקדמות למרכז האישון.
הגורמים לפטריגיום אינם מוחלטים יחד עם זאת היווצרות הפטריגיום נקשרת לחשיפה לקרינת אולטרה סגולה כאשר רוח, סביבה של אבק ויובש תורמים גם הם לצמיחת הפטריגיום.

פינגווקולה

פינגווקולה הינה נגע  צהבהב שפיר הגדל על לחמית העין (מעל לובן העין) אך אינו חודר לקרנית בניגוד לפטריגיום.
הפינגווקולה נוצרת משגשוג (פרוליפרציה) של רקמת חיבור הלחמית.
נגע זה אינו מסכן את הראייה וברוב המוחלט של המקרים הפינגווקולה הינו ממצא אסתטי בלבד.
ממצא זה מאוד שכיח בארצות שטופות שמש ולכן מחזק שחשיפה לקרניים אולטרה סגולות תורמת להיווצרות הפינגווקולה.

קרטוקונוס


ישנן מספר עדויות במחקרים אפידמיולוגים שונים כי קרינת אולטרה סגולה עלולה להיות קשורה לאחד מגורמי הסיכון של קרטוקונוס.
קרינה אולטרה סגולה מסוג UV-B נספגת על ידי הסטרומה של הקרנית.
לפי מחקרים שונים יתכן וקשורה לתהליכים אשר גורמים להידקקות הקרנית ולהיווצרות מחלת הקרטוקונוס.

קרטופתיה (keratopathy)


קרטופתיה (keratopathy)  הינה התנוונות ושינוי פתולוגי קבוע.
מתאפיין בהצטברות של נגעים דמויות טיפות בסטרומה הקדמית (השטחית) של הקרנית.
קרטופתיה (keratopathy) נגרם בעקבות חשיפה לקרינה אולטרה סגולה.

עיוורןן שלגים (פוטוקרטיטיס)


עיוורון שלגים או בשמו המקצועי פוטוקרטיטיס (photokeratitis)  אינו נזק מצטבר ארוך טווח אלא נזק אקוטי (נזק מהיר וחריף) מקרינה אולטרה סגולה.
חשיפה למנות גבוהות של קרינה אולטרה סגולה עלולה לגרום ל"עיוורון שלגים" שהוא כווייה בקרנית ובלחמית של העין מקרניים אולטרה סגולות מסוג UV-B (מקביל לכווית שמש בעור).
עיוורון שלגים יגרום לדמעת, כאבי עיניים חריפים, פובופוביה (רגישות לאור) ואודם.
השם נגזר מתוך השכיחות הגבוהה של התופעה בשהייה באזור הררי עם שלג, באזור הררי רמות הקרינה האולטרה סגולה גבוהות בגלל הגובה הרב (פחות שכבות אטמוספרה) וההחזר משלג טרי עומד על עד 80%).
האפיתל של הקרנית ושכבת באומן בקרנית סופגים קרינה מסוג UV-B כמעט פי שניים מאשר השכבות האחוריות של הקרנית (האנדותל למשל).
האפיתל השטחי הוא שנהיה מגורה בדלקת קרנית כתוצאה מחשיפה לקרינה אולטרה סגולה.
חשיפה בת שעה אחת לקרינה מסוג UV-B המשתקפת משלג טרי או חשיפה של שמונה שעות לקרינה מסוג UV-B המשתקפת מחול בסביבות הצהריים תגרום לפוטוקרטיטוס.

רשתית ושמש

כמות הקרינה האולטרה סגולה המגיעה לרשתית בעינו של ילד גבוהה יותר מאשר במבוגר בגלל אישון גדול ועדשת עין צלולה אצל הילד הצעיר.
בעין של אדם בוגר כמות הקרינה האולטרה סגולה המגיעה לרשתית נמוכה מאוד בגלל ההגנה של  העדשה הגבישית בעין.

ניוון מקולרי גילי

ניוון מקולרי גילי  (Age Related Macular Degeneration, AMD)  הינה מחלת העיניים השכיחה ביותר בעולם המערבי.
ניוון מקולרי גילי מובילה לאבדן ראייה ולעיוורון אצל אנשים מעל גיל 50.
ניוון מקולרי גילי הינה מחלה הפוגעת במרכז הראייה (מקולה) שממוקם ונמצא במרכז הרשתית.
מספר מחקרים קישרו בין ההתפתחות המוקדמת של ניוון מקולרי גילי לבין בילוי זמן רב בשמש.
בעוד מחקרים אחרים לא מצאו כלל קשר בין ניוון מקולרי גילי לבין חשיפה לשמש.
במחקר שנערך לאחרונה בדק את הקשר בין חשיפה לשמש וניוון מקולרי גילי במהלך 10 שנים.
המחקר בדק 3684 נבדקים בין גיל 43 עד 86 ומצא כי אין קשר בין חשיפה לקרינת אולטרה סגולה מסוג UV-B, חשיפה לשמש בחורף, רגישות העור, מספר כוויות השמש ובין התקדמות ניוון מקולרי גילי במהלך 10 השנים.
מאידך, המחקר דיווח על קורלציה בין ניוון המקולה הקשור לגיל לבין חשיפה ממושכת לשמש בקיץ במהלך המעקב של 10 השנים של המחקר.

נזקי ההזדקנות העור משמש

נזקי  ההזדקנות של העור מאור השמש וקרינה אולטרה סגולה בפרט מתאפיינים במספר שינויים קליניים, היסטולוגיים וביוכימיים השונים מתהליכי הזדקנות של העור הקשורים לגיל.
הזדקנות משמש בדרך כלל מופיעה במקביל לסימני ההזדקנות הכרונולוגיים (הזדקנות פיזיולוגית) שמופיעה עם התקדמות הגיל.
אצל אנשים מבוגרים קצב החלפת תאי עור ישנים בחדשים נפגע ובמקביל יש ירידה כללית באיכות, בפעילות ובכמות של תאי קולגן, אלסטין ופיברובלסטים (אשר מקנים נפח, תמך מכני ומיצוק).
דלדול השומן התת עורי מתרחש בכל אזור הפנים ובעיקר באזור עצמות הלחיים. בגילאים מתקדמים מאוד הליגמנטים (רצועות תומכות) המעגנות את העור לפנים מתארכות ומתרופפות ויחד עם השינויים שהוזכרו קודם בשילוב השפעת כוח הכבידה נוצר מראה כללי שהעור תלוי על העצמות ואינו עוטף אותן.
התכולה הבין תאית לרבות חלבונים שונים, חומצה היאלורונית והפרוטאוגליקנים (חשובים לספיחת מים ומיצוק) ובלוטות החלב יורדים בפעילותם עם התקדמות הגיל.

עוד נזקים של עור הפנים מהשמש

סימנים קליניים מובהקים של נזקי שמש ניתן לראות באזורי גוף החשופים לקרינה אולטרה סגולה והם אינם קשורים להזדקנות העור מהתקדמות הגיל.
הסימנים כוללים ירידה בגמישות העור, היווצרות מואצת של קמטים, ריפוי איטי של פצעים.
בשכבה העליונה של העור- האפידרמיס תופענה הפרעות פיגמנטציה, הרחבה של כלי דם ונגעי עוריים שפירים.
חשיפה אינטנסיביות לקרינה אולטרה סגולה עלולה לגרום החל מעיבוי של האפידרמיס ועד למצב הפוך של הידלדלות האפידרמיס.
כמו כן, ניתן להבחין בפיזור לא אחיד של מלנוציטים (תאים המייצרים את פיגמנט העור) בגדלים שונים יחד עם רמות פיגמנטציה שונות.
בנזק מתון מקרינה אולטרה סגולה נבחין בהרס סיבי האלסטין ותערובת של סיבי קולגן תקינים עם סיבי קולגן פגומים.
תהליך זה מוביל להתנוונות הבזופילים של הקולגן.
בנזקי שמש חמורים לעור נבחין בעור במספר רב של מאגרי גלוקוזאמינוגליקן אשר אחראים ליציבות ממברנות התאים.
כמו כן תהיה התנוונות מהירה של תאי הקולגן והאלסטין ביחס להזדקנות פיסיולוגית של העור עם הגיל.

ד"ר ניר ארדינסט הינו מרצה מן החוץ בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה.

המידע באתר אינו אמור להחליף ביקור או ייעוץ אצל איש המקצוע או הרופא המטפל.
המידע נועד לשפר את ההבנה והידע בתחום קוצר ראייה.
הטיפולים וההליכים המתוארים באתר אינם מהווים המלצות לטיפול רפואי או להליך רפואי.
האתר מוגן בזכויות יוצרים, אין להעתיק ו/או לצטט ו/או להקריא מהאתר בכל צורה שהיא לרבות צילום, סריקה והקרנה.
הפרה של הנ"ל תגרור נקיטת צעדים משפטיים על הפרת הזכויות. האתר מוגן בזכויות יוצרים – כל הזכיות שמורות©